יום כיפור הוא יום נפלא שבו אנחנו יכולים לעצור.
אין עוד זמן כזה בכל השנה. מכוניות לא נוסעות, ילדים בחוץ ובאופן כללי, יש קדושה באוויר.
זמן מהמם להתבונן פנימה ולשאול את עצמינו שאלות, שלא בהכרח היינו שואלים את עצמינו ביום רגיל.
הנה כמה מהם ששווה לבדוק עם עצמינו:
האם אני חיה את חיי כפי שהייתי רוצה לחיות?
מה חסר לי, שאם היה לי, כך הייתי חיה?
האם אני מגשימה את עצמי?
האם אני עושה את השליחות והייעוד שלי?
האם אני פועלת גם למען הזולת?
אם לא, למען מי הייתי פועלת ותורמת?
האם אני סולחת לעצמי?
האם אני סולחת לאחר?
מה יאפשר לי לסלוח לעצמי?
מה יאפשר לי לסלוח לאחר?
מה יאפשר לי להיות האדם השלם שאני?
יום כיפור הוא יום מיוחד שעוזר לנו לנקות את הבית החשוב ביותר. הבית הפנימי שלנו.
אלו עוד שאלות הייתם שואלים את עצמכם?
גמר חתימה טובה🙏
צום קל ומועיל♥️
"ניסיתי להספיק ולדחוס ולצאת ולבלות ולהיות ולהספיק. ואז זה קרה. נפצעתי...לא הבנתי אז, שבספטמבר הכל רק יתחיל, השיקום שלי וההצלה שלי מעצמי.. תהיו טובים לעצמכם. תורידו הילוך, תעצרו בצד. ואם במקום זה, תעבירו להילוך חמישי, אל תהיו מופתעים כשתגיע ההתרסקות.." הודיעה אתמול לירון וייצמן מערוץ 13 שלקחה הפסקה מהמסך בגלל בעיה רפואית. חודש לפני קדמה לה נועה רוזין שותפתה לערוץ שהיתה בהריון ויצאה לחופשה כשבועיים לפני הלידה ואשר ציינה בעקבות פוסט שקראה שצריך להפסיק להלל ולפאר "עבודה מצאת החמה עד צאת הנשמה".. אני לגמרי מוצאת את עצמי במילים הללו, עובדת עד צאת הנשמה, רוצה עוד, ובסוף מתמוטטת.."
לא צריך להגיע לרגע ההתמוטטות וההתרסקות.
גוף ונפש הולכים ביחד.
אנחנו לא תמיד מקשיבים להם, אתם יודעים, לקולות הפנימיים שלנו, הקטנים האלו. אל תעשי את זה. לא כדאי. אל תצאי עכשיו. תגידי לו "לא". אל תקחי את הפרויקט. אל תלכי לשם. ובכל זאת, אנחנו משקיטים את הקולות האלו שיודעים יותר טוב מאיתנו. אנחנו מורידים להם את הווליום לפעמים למינימום, מנפנפים בזלזול עם היד כלפי עצמינו.
"זה בסדר. עוד קצת. לא נורא אם אעשה את זה. אז מה אם אני אשאר לעבוד עוד טיפה. זה בסדר, אני יכולה לצאת. כן כן, אני אעשה.
ואז יש סדק קטן, ואנחנו לא מתייחסים ואז עוד אחד ועוד אחד. והסדקים מתרחבים בנשמה.
ואז זה יכול לקרות. רגע השבירה.
והגוף והנפש מרגישים שדי. מכאן, כבר אי אפשר.
זה לא חייב לקרות. זה לא חייב להגיע לשם.
כל זמן הוא זמן טוב לעצור. להתבונן. לחשוב ולשאול את עצמינו.
איך אני מרגישה?
אני עוברת את הגבולות שלי?
אני נותנת כבוד לעצמי? לרגשות שלי? לגוף שלי?
זו לא בושה להגיד די. זו לא בושה להגיד לא. זו לא בושה לומר "עכשיו אני".
הקולות הפנימיים שלנו לעולם לא משקרים. הם הססמוגרף הטוב ביותר שלנו שנמצא בתוכינו. להקשיב לו, זה להקשיב לך. ללב שלך. לגוף שלך. לחיים שלך.
אני שולחת מכאן איחולי ברכה והחלמה מהירה ללירון ויצמן הנפלאה שתשוב במהרה לבריאות מלאה ואיתנה ולנועה רוזין המקסימה המון מזל טוב להולדת בנה השני. נשים שהן השראה ושמו את הפוקוס על הנושא.
ומה איתך?
את מקשיבה לקולות הפנימיים שלך?
כבוד ללינוי אשרם ובכלל לספורטאים שלנו!
אני מאמינה שלכל אחת ואחד "התחום שלו.ה", אז איך ניתן להביא את הזהב שלך?
❤רצון – כדי לזכות בהצלחה בתחום שלך, התחנה הראשונה היא לרצות. להיות בידיעה שזה מה שאת רוצה, שזה הדבר בו את מעוניינת. אם לא תרצי, איך זה יקרה?
❤תשוקה – כדי להיות שם, חייבים להיות בתשוקה לתחום. הבערה הפנימית, יוצרת מוטיבציה מניעה וחזקה.
❤להתמיד – יהיו עליות, יהיו נפילות, יהיה בכי, יהיה כאב, יהיו הצלחות ויהיו כשלונות. מה שחשוב בכל זה – זוהי ההתמדה. לא משנה מה קורה בדרך, תתמידי, תתמידי, תתמידי.
❤להשקיע – לתת מעצמך מכל הלב. לינוי עבדה בכל יום גם 18 ו20 שעות ביום בלהשיג את זה. זו עבודה. קשה. לפעמים סזיפית. אבל מה לעשות, ככה זה עובד.
❤להקריב – כדי להגיע לטופ של הטופ יידרשו הקרבות. לא ללכת לכל מיני מקומות, להקריב שעות שינה, לא תמיד לראות חברים.
❤לחלום את זה – לחשוב כל הזמן, איך זה יהיה כש"יהיה לי", איך אראה? איך ארגיש? ממש לחלום את ההצלחה שלך בתחום שלך.
❤משמעת – חם/קר/חמסין/ברד לא משנה מה קורה, משמעת היא טריגר בלתי נפרד מההצלחה.
❤לקחת עזרה – אי אפשר להצליח לבד! זה לא משנה אם קוראים לך לינוי אשרם או ארטיום דולגופיאט. כדי להצליח, באמת באמת להצליח, חייבים לקחת עזרה מאנשים שיעזרו לך להתמקצע ולהגיע לטוב של הטוב שלך. תשקיעי בעצמך וקחי לך עזרה!
❤להקיף את עצמך באנשים שמאמינים בך – שירימו לך, יחזקו אותך ויהיו שם תמיד בשבילך!
❤לקחת מנטור.ית – לקחת אדם שיהיה שם בשבילך, יתן לך תשובות לשאלות, לתהיות, לחששות, לבלבולים ולכל מה שמטריד אותך. הוא/היא כבר היו שם. אפשר ללמוד מהם המון!
❤אימון מנטלי – כולנו ראינו מה היה עם סימון ביילס המלכה. אימון מנטלי הוא חלק בלתי נפרד מתהליך. גוף ונפש הולכים ביחד! לא משנה מה את רוצה להשיג ולאיפה להגיע, תהליך מנטלי יעזור לך לעשות את זה באופן טוב ובריא.
מה את לוקחת מפה?
איזו נקודה שציינתי יכולה להצעיד אותך קדימה?
שתפי אותי!
אני מוצאת את עצמי בזמן האחרון בהשתדלות להיות בעשייה שגורמת לי בעיקר לשמחה והנאה.
לא משנה מה בתפריט, מפגשים עם חברות, סידרה חדשה מצוינת, מסיבת רחוב נהדרת או יום הולדת לחברה, תביאו לי. הקורונה והישיבה המרובה בבית חנקה אותי.
אני מאמינה גדולה בחוויות.
אני מאמינה שאנחנו מבינים יותר וקולטים הרבה יותר באמצעות חוויות ואפילו שאני אדם שקט ביומיום שלי שלא עושה הו-הא, בהרצאות שאני מעבירה אני הופכת להיות מפלצת אנרגיה שמעלה ומורידה טונים, צוחקת וככה מעבירה טונות ידע. דרך חוויה שאני מעבירה אנשים.
חוויות הן טעם החיים. הן התבלין שממליח ומפלפל. החיים קצרים, מי יודע מה יקרה מחר?
אני אומרת, אם לא עכשיו, אז מתי? עוד שנה? שנתיים? חמש שנים? אולי בכלל לא..
קחי חלק, יזמי, שתפי, השתתפי, עופי על עצמך!
תשאלי את עצמך:
❤מה יאפשר לי לייצר יותר חוויות טובות בחיי?
❤איך אני אוכל להפוך אירועים וסיטואציות סְטַנדרטִיות לחוויות?
❤ואיזו חוויה אני לא מאפשרת לעצמי, שאם אאפשר אותה, אני אעוף על עצמי?
איך מתחילים?
כמו בכל דבר. קבלי החלטה עם עצמך שככה את רוצה לחיות ופשוט תתחילי.
לפחות רק להיום.
אז איזו חוויה את בוחרת ליצור לעצמך היום?
שתפי אותי😊
רוצה עוד תוכן מעורר, מצמיח ומחולל? מוזמנת לעקוב אחרי!
ידעת שכמעט אין מילה מקבילה למילה "פירגון" בשפות העולם? ובכלל "פירגון", זו לא מילה רשמית בשפה העברית והמקור שלה בכלל מיידיש (פארגינען, ההגייה: farginen).
אני אוהבת לפרגן ולהרים לא.נשים. הפירגון והאהבה שלי מגיעים עמוק עמוק מתוך ליבי ואני בהשתדלות לחלוק אהבת חינם לכל מי שאני נמצאת איתו.ה באינטראקציה.
חברות שלי אומרות עלי שאני מציגה אותן בפני אחרים באופן שהן לעולם לא היו מציגות או יציגו את עצמן ותמיד הן מתרגשות כשאני מדברת עליהן.
זה נובע מאהבה.
הפעם, זה קרה לי. ואני מתרגשת ומרוגשת ממש! @danulina דנה סיני, המדהימה, יזמית בתחום הקהילות הדיגיטליות, מרצה ומנטורית בנושא שאחת הקהילות שפתחה היא מאמאנהטן, קהילות האמהות הישראליות, פירגנה למספר נשים ואני בינהן בפוסט מגזין שכתבה.
איזה אושר!
פתאום להיות בצד השני ולהרגיש את מה שא.נשים אחרים אומרים לי כשאני מפרגנת להם.
אני רק רוצה להחזיר בחזרה (תעקבו אחרי דנה😊 תיהנו ממש) ובכלל, זה גורם לי לחזק את שריר הפירגון, הפעם, ממקום אחר. מבין. יודע.
וכשאנחנו נותנות, אנחנו מקבלות. אהבה, שמחה, אהדה, איכפתיות. וזה מעגל חוזר שמזין את עצמו ובה בעת גדל ומתרחב.
בואו נפתח את "מעגל הפירגון" השבוע. תייגו א.נשים שאתן רוצות לפרגן להן, שתפו למה הן כאלו מדהימות ומיוחדות, תביעו את האהבה והערכה שאתן חולקות להן. (בתגובה הראשונה אני ממליצה על עוד 5 נשים. זה רק קמצוץ מהנשים המדהימות שאני מכירה ומעריכה ובהמשך בטח יהיו עוד) כאשר אתן משוחחות עם א.נשים תגידו להן כמה אתן מעריכות אותן. זה ירגש וישמח אותן.
ממש!
הפוסט כתוב בנקבה אך מיועד לכל המגדרים ומה שבינהם.
אז למי אתן מפרגנות?
פעם מישהי קראה לי בכף היד, הרימה מבט, הורידה בחזרה לכף היד ושוב הרימה מבט אלי. "אם לא הייתי רואה אותך, הייתי בטוחה שאני מסתכלת על כף יד של אישה על כסא גלגלים. יש הבדל מאוד גדול בין כף יד ימין שלך לשמאל" אמרה והותירה אותי מבולבלת.
יש לי עקמת מולדת ובעיות בברכיים מאז שאני ילדה. מעולם לא נתתי לזה להפריע לי ולפעילות שלי. תמיד הייתי בתנועה, וספורט הוא חלק בלתי נפרד מחיי. אני מאמינה שהוא זה ששומר ומחזק אותי ואת הבריאות שלי.
הבריאות היא הוליסטית.
בריאות נפשית, בריאות רגשית, בריאות מנטלית, בריאות פיזית.
אני מאמינה שהנשמה שלנו שוכנת בשתי הריאות שלנו כי אפשר לקרוא את המילה "בריאות" גם "ב*ריאות*" כשאנחנו רואים משהו מדהים או מלחיץ במיוחד, הנשימה שלנו נעתקת. נעצרת.
הבריאות היא מפתח.
אנחנו לא חייבים להיות 100% בריאים. אני לא מכירה אדם שבריא 100%. לכן השאלה הרלבנטית היא, מה ניתן לעשות כדי להיות יותר בריא? יותר בטוב? ומה עלייך לחולל בכדי שתהיי מסופקת מהבריאות שלך?
שתפי אותי❤
ההוויה מכילה בתוכה את כל העולמות המגוונים שנמצאים באדם והופכים אותו למה שהוא ולמי שהוא.
הווית האדם היא הכול, היא סך מרכיבי התודעה, התפיסה, המהות, התחושות והרגשות הסובייקטיביים לתפיסת ה"אני" ו"העולם", כיצד האדם חש, מרגיש ופועל ביחס לכך. בתוך ההוויה קיים המודע, העל מודע ותת המודע, העובדות, החלק הרציונלי, האמוציונאלי של האדם וכל המתקיים בטווח זה.
האדם הוא רב מימדי ועולמו מורכב מעולמות תוכן מגוונים: זוגיות, הורות, משפחה, חברים, קהילה, עבודה (הפן המקצועי), פיננסים, בריאות, ידע ולימודים. בנוסף לאלה, קיים המימד הפנימי - המנטלי, הרגשי, הפיזי, הרוחני. לכן ההוויה משפיעה באופן ישיר על התייחסויותיו ופעולותיו היומיומיות של האדם, וגם על אופן התקשורת שלו עם אנשים קרובים ורחוקים, בסיטואציות המגוונות בחיי היומיום שלו.
הפעולות שהוא עושה, כמו גם אי-פעולות, מהוות טריגר ל"משוב חוזר" - התגובות שהוא יקבל.
דבר גורר דבר, אחד ועוד אחד ועוד אחד נותנים את הסך הכל.
אדם שחֹווה את החיים כקשים, פירוש הדבר שסך תפיסותיו, אמונותיו ורגשותיו מביאות אותו לחוות את העולם כ"קשה". כלל אמונותיו ומחשבותיו בעלות האוריינטציה השלילית, גדול מסך מחשבותיו ואמונותיו החיוביות. כמובן שהכוונה היא ליחס האיכותי.
אנחנו תופסים את עצמנו כאנשים רציונליים והגיוניים אבל למעשה אנחנו מנוהלים על ידי התחושות והרגשות שלנו, שהם תולדה של מחשבות ותפיסת עולם. כל העשייה שלנו, תהליך קבלת ההחלטות, הגישה שלנו ואופן ההתייחסות לדברים נובעים ברובם מתוך ההוויה שלנו – החיובית או השלילית.
כאשר הווית החיים שלנו חיובית, באופן טבעי נחיה פחות בתוך עצמנו כשבלול ו"נראה" יותר - יותר אפשרויות, מגוון, הזדמנויות - וגם נראה את "האחר".
הפעולות שנעשה יתייחסו לכך באופן ישיר ונחווה את העולם ממקום נעים, ידידותי, מכיל וטוב.
אם אדם רוצה שינוי מהותי, מהיסוד, הוא צריך לעבור תהליך של טרנספורמציה בהוויה כי ההוויה היא הטייס האוטומט הנסתר המתווה את חיינו ואופן פעולותינו.
מה איתך?
מה ההוויה שלך?
