ישנו חוק רוחני שמעט אנשים מודעים אליו.
החוק הזה הוא חוק מבטל.
זו חוק שלוקח ממך נטל, צער, כעס, מרירות, עצבות ונותן לך בצורה עקיפה כתוצר לוואי, שקט נפשי, שלווה, נחת רוח, אהבה.
חוק זה הוא חוק הסליחה.
חוק הסליחה הוא חוק שמבטל את חוק הסיבה והתוצאה. מה שבמזרח קוראים לו "קארמה".
וההסבר הפשוט הוא זה:
כל מה שלא סלחת עליו, עדיין קיים בתוכך.
כל מה שאנחנו סולחים עליו, אנחנו משחררים אותו, נותנים לו ללכת.
סליחה היא שליחה. אנחנו שולחים את מה שתקוע, משחררים אותו.
כל מה שקיים בעולם, יש לו תדר. תדר מייצג תנועה של אנרגיה, רטט.
אנחנו יודעים שלפי חוק המשיכה דומה תמיד מושך דומה.
האנרגיה שאנו רוטטים בה, אותה אנחנו מושכים לחיינו.
אם יש משהו שלא סלחת עליו, הוא משהו "שתקוע" בתוכך, רוטט ולכן הוא מושך אליך אנרגיה דומה של תקיעות, התנגדות, כעס, של איחולים שליליים לאחר או לעצמך ושל שליליות באופן כללי.
כל מה שלא סלחת עליו, משמש כמגנט פנימי שמושך שליליות לחייך.
זה מציית לחוק הסיבה והתוצאה.
פגוע מושך פגיעות.
שנאה מושכת שנאה.
כעס מושך כעסים.
אם קיים בתוכך רגש שלילי כלפי מישהו או משהו, זאת סיבה.
התוצאה היא שליחה נגדית של אותו סוג אנרגיה בחזרה אליך.
מה שאנחנו "משדרים", חוזר אלינו.
זה קורה באופן "תת-קרקעי", לא מודע, מפני שלמרות שעל פני השטח כבר התקדמת בחייך, מתחת לפני השטח הכעס על המישהו או המשהו עדיין חי, קיים ובועט.
הרבה פעמים אנשים אינם מודעים שמקור הסבל שלהם הוא שאריות הכעס כתוצאה מהדברים שהם עדיין לא סלחו עליהם בתוך תודעתם.
אנשים אלו נתקלים בהתנגדות במקומות שאין בהם בעצם התנגדות,
מפני שההתנגדות היא פנימית, היא מגיעה מתוכם.
כל השליליות והשיפוטיות שאנחנו מחזיקים בתודעה כלפי מישהו או משהו – יושב בתודעה, כמחסום, כגורם מרעיל. סליחה היא בריאות רוחנית שמשפיעה על הבריאות הפיסית והנפשית.
הבעיה העיקרית שלנו, זה האגו. אבל לסלוח, זה לא אומר לצאת פראייר, כלומר, לתת למישהו או משהו שפגע בנו להתחמק מבלי שנכעס עליו.
האמת היא שאנחנו יוצאים פראיירים רק אם אנחנו *לא* סולחים.
מפני שהנפגעים העיקריים ואולי גם היחידים בכל הסיפור הזה הוא אך ורק אנחנו.
אז איזו סליחה עלייך לחולל השבוע ובכך תשחררי את עצמך לחופשי?

#פרופורציה, #מידתיות, היא שם המשחק כאשר אנחנו נמצאים בתקיעות שמקורה בפחד או לחץ. כשאני נמצאת באיזשהי #סיטואציה שאני תקועה בה ונמצאת באיזושהי בעתה, #פחד, #לחץ, אני מחפשת אדם שאני סומכת על דעתו לדבר איתו על זה. כאשר אני מדברת על זה עם אדם נוסף, קורים ארבעה דברים: 1. כאשר אני ממללת את המחשבות והרגשות שלי, הסטרס והלחץ שלי מתחילים לרדת. הוצאתי אנרגיה (מחשבות ותחושות) החוצה. כבר התחלתי לנקות לעצמי את הסיסטם.2. העניין מתחיל טיפה להתבהר ולרוב אני מבינה שהעניין, שעד אז היה רק במחשבות שלי, הוא לא כזה נורא ואני מתחילה לקבל פרופורציות.3. כשאני מדברת "על זה" אני מתחילה לראות איך אני יכולה לפתור את זה. פתאום נפתחת לי מניפה של תוכן רלבנטי של עשיה מגוונת של פתרונות ותשובות.4. אם עד עתה לא התקיימו כל מה שציינתי עד כה, האדם שאני נמצאת מולו, עוזר לי להבהיר דברים ולקבל פרופורציות.אם אין לי זמן לדבר עם אדם נוסף, אני פותחת #TED ורואה סירטון שמדבר על העניין וזה ישר נותן לי פרופורציות ומעניק לי תשובות וערך רב.ומה איתך?מה עוזר לך לקבל פרופורציות?#מחוללים_שינוי#מחוללים_פרופורציות#שאלת_השבוע

לפעמים אנחנו שוכחות, אבל לפני הכל, אנחנו צריכות לדאוג לעצמינו.כנשים, #אמהות, אנחנו שמות את עצמינו במקום השני, לפעמים השלישי או הרביעי. אנחנו אחרי הילדים שלנו, אחרי הבעל, לפעמים גם אחרי ההורים, המשפחה, החברים.אנחנו דואגות, עוזרות, מסדרות, מטפלות ולנו? לעיתים לא נשאר לנו הזמן והפנאי לטפל בנו."חוק שימור אנרגיה" קובע כי כמות האנרגיה היא קבועה, היא רק משנה את מיקומה וצורתה. לכן אנחנו יכולות לראות כי כאשר אנחנו נותנת לילדים, לבעל, לעבודה ובכלל, לנו, כמעט לא נשאר ונוכל למצוא עצמנו חסרות #אנרגיה וכח.פעם עליתי על טיסה וראיתי שהדיילות מסבירות שאם קורה משהו ומסיכות החמצן משתלשלות מלמעלה, יש צורך לשים את מסיכות החמצן ואחר כך לשים אותן לילדים.חשבתי על זה קצת ופתאום הכל היה ברור.אם לא ההסבר של הדיילות, היה לי ברור שאשים מסיכה על ילדה אחת, אח"כ לשניה, לשלישית ולבסוף על עצמי. האמת היא, שלא בטוח שזה יוכל לקרות, כי אולי כבר לא יהיה לי #אוויר. אבל אם אשים קודם לעצמי, לא רק שיהיה לי אוויר לשים לילדה אחת, שניה ושלישית, אלא אוכל לסייע לעוד אנשים שאולי מסתבכים עם המסיכות.האנלוגיה היתה ברורה.כאשר אני נותנת קודם לאחרים, כמות האנרגיה שלי יורדת מאחד לשני עד שלא נותרת לי אנרגיה לעצמי ואולי עוד קודם, לתת הלאה. בסופו של יום, אני צריכה לדאוג קודם כל לעצמי, על מנת שיהיה לי כח, אנרגיה, שמחה וסיפוק. כאשר אני מלאה בטוב, אוכל בקלות, כמו דבורה עמלה, לתת לכל מי שאני רוצה.מתי שמחת? יצאת לבלות? נהנת? מתי דאגת לעצמך בפעם האחרונה?מה עשית למען טובתך ואושרך?רוצה להתחיל?קדימה, בואי!#שאלת_השבוע#מחוללים_שינוי

נדמה שהחיים הם משחק סכום אפס.מין מעגל מתמשך שלא מסתיים אף פעם של טוב ורע, בריאות וחולי, מלחמה ושלום.אבל אפשר להתבונן מזווית אחרת.המציאות כל כך רחבה ומרובדת ולכל אדם הפרספקטיבה שלו.ובסוף, תמיד מתקיימת בחירה.בחירה מפוקחת.אם נבחר לראות את הטוב,אם נבחר להיות בשלום, פנימי//חיצוני,החיים יכולים להיות הרבה יותר נחמדים.אז איזה שלום עלייך לחולל השבוע, שאם תעשי אותו, חייך יוכלו להשתנות?#שאלת_השבוע#מחוללים_שינוי