Cart

הקורונה עשתה לי FLIP בראש.
עד אז, עבדתי עם "המחולל" השיטה שיצרתי, שלוקחת אנשים ממקום של קושי ותקיעות לחוויה של חופש פנימי. תהליך עמוק שעושה שינוי עמוק בהוויה, חווית החיים שלנו.
אבל מָה?
כל הזמן ניקרה בי מחשבה, איך אוכל לגרום ליותר א.נשים להיות בטוב בלי לעבור תהליך שלם?
איך אוכל לעזור לעשות שינוי, בין אם הוא יהיה קטנטן או ענק?
חשבתי על כל הא.נשים שאין להם זמן ואפשרות להיכנס לתהליך ורוצים לפתור דברים, דילמות ובלבול "כאן ועכשיו", צ'יק צ'ק, בזריז.
ואז נפל האסימון!
הבנתי שבאמצעות כלי ממוקד אנחנו יכולים להניע דברים לגמרי בעצמנו!
כך יצרתי את ערכת המחוללים, הקלפים היחידים בעולם (נראה לי. לא בדקתי את כולם☺) שעוזרים לצאת מתקיעות לתנועה ושחרור אמיתי בצורה של D.I.Y.
כל קלף הוא מיני תהליך שעושה מסע משפכי שלוקח דקות ספורות ועוזר להגיע לפתרונות ותשובות בדרך שלך אבל באופן שלא חשבת עליו קודם!
אז אם תהית מה יכול לעזור לך ביומיום לפתור דברים, להבין איך את מפצחת התלבטויות, מה להחליט, איך ליישם, זה הכלי שיסייע לך!

אם יש לך שאלות, את מוזמנת לכתוב לי כאן או בפרטי.
ובכל מקרה, את יכולה לעשות SWIPE על הפוסט או לקרוא עליהם עוד ולרכוש אותם בביו שלי❤

פעם, מכל דבר חדש, שונה, אחר הייתי בחשש, נרתעת ולכן גם לא עושה. התוצאה היתה אחת. כלום. ואז מישהי (בטח אמא שלי) אמרה לי "מה כבר יכול להיות? קפצי למים", אז קפצתי. עם הפחד, עם הלחץ, עם הקושי. ובהתחלה המים היו קרים ולא נעימים ואחרי דקה, הם היו סבבה.מאז, לפני כל דבר חדש שהייתי נמצאת בסטרס לגביו, הייתי שומעת את הקול שלי אומר לעצמי "קפצי למים" שוב ושוב ושוב, עד שזה הפך להיות "הטבע שלי". אנחנו מכירים את ה"קפצי למים" גם כסלוגן של נייק NIKE - JUST DO IT ונכון, המשפט הזה הכי קלישאתי שיש, אבל מה לעשות? קלישאות הן כל כך נכונות. ובעצם? מה רע בקלישאה, כל עוד היא עובדת?במקום להתלבט, להתבחבש, לתהות ולא לעשות – עדיף, באופן הכי פשוט, לעשות!וזה אולי לא יהיה הכי טוב/יפה/חכם ונפלא. אז מה??העיקר לעשות!כי לשחות, לומדים רק במים.#מחוללים_שינוי

היא שכירה ועובדת כעורכת דין בפירמה גדולה.החריקות התחילו לפני תקופה, כשהרגישה קושי לקום בבוקר לעבודה שלה. היו הרבה אגרסיות ואנרגיית מלחמה. במשרד, אבל בעיקר בכל מה שקשור "לתחום".תחושת קושי ומחנק החלו לעטוף אותה. היא קיוותה להרגיש אחרת. תמיד רצתה להיות עו"ד. עוד כשהיתה ילדה במושב. להופיע בפני קהל, להוציא את הצדק לאור.בפועל, זה היה הרבה פחות זוהר והרבה יותר קשוח.לפני שבוע קודמה בתפקיד. השכר שהגיע עם התפקיד החדש נראה עכשיו הרבה יותר ממבטיח.היא שמחה והיתה משוכנעת שהשכר הגבוה יתניע בה אנרגיה חדשה והיא תהיה "מעל זה".היא הגיעה למשרד בכל יום והמשיכה להצטיין. אחרי כמה ימים הקולות הפנימיים שיגעו אותה והיא החליטה לשלוף קלף ולברר מה עליה לחולל עם העבודה שלה.לא היה ספק."מחוללת שינוי" היתה הכותרת.המסר היה לה ברור.בחלק של השאלות, היא היתה צריכה לברר עם עצמה אם שינוי בעבודה עבורה הוא דבר מבורך, איזה שינוי צריך לקרות בעבודה מבחינתה, במה היא אוחזת ואינה משחררת שכבר אינו טוב לה במה שקשור לעבודתה, והשאלה האחרונה היתה, איך השינוי שתעשה בתחום העבודה יכול להייטיב עימה?היא שיתפה אותי בהודעה קולית בווטסאפ "התשובות שעניתי לעצמי היו גונג השכמה. אני חושבת שאני יורדת מהתחום. נראה לי שאני אתחיל לבדוק על אדריכלות נוף. אני כל כך הרבה שנים במרכז והמושב, הבית, הילדות קוראים לי. אני רוצה לעבוד עם הטבע, להכניס אותו יותר לעיר ולהכניס קצת יותר ירוק לנוף האורבני. המשימה שקיבלתי בקלף היתה לעשות צעד אחד בקידום הדבר החדש. אני משתפת אותך שהיום אתקשר לאחת המכללות שמלמדות את זה."#מחוללים_שינוי#קלפים_מחוללי_שינוי

לפני כמה שנים יצא לי לשמוע הרצאה של הרב יובל אשרוב. הוא דיבר בין היתר על אחריות אישית.זה מאוד מצא חן בעיני. לטענתו, כל בעיה או עניין שאתה רואה בחוץ, הוא שיקוף של מה שקורה אצלך בפנים. מכאן, נובעת האחריות האישית. אם אני נתקלת באותו קושי ובעיה שוב ושוב, עם אותן תחושות לא נעימות, מול אנשים שונים, זה אומר שאני צריכה לפתור את הסוגיה אצלי. כי מה שמעורר אותי בחוץ, קורא לי למעשה לעשות את השינוי בתוכי. ONCE פתרתי את זה אצלי, הבעיה בחוץ נעלמת.באותו היום ששמעתי את ההרצאה, קיבלתי מתנה נפלאה. אבל לא התעלפתי ממנה. היא היתה בדיוק מה שרציתי, אבל הצבע לא היה נכון. נזכרתי בהרצאה ושאלתי את עצמי איפה האחריות שלי? עניתי לעצמי ישר שאין לי שום אחריות, כי הרי לא אני קניתי לעצמי את המתנה. איפה האחריות שלי? המשכתי לשאול את עצמי שוב "איפה האחריות שלי? אפילו ברמה של 5%?"ואז צפה התובנה. באחד הימים, שיתפתי חברה בשיחה שיש צבע שאני מאוד אוהבת. אותה חברה היתה שותפה לקניית המתנה. בינגו. חייכתי.מאז, לקחתי ברצינות את העניין. כשקורה לי משהו, אני חוקרת עם עצמי, איפה האחריות שלי? מה אני יכולה לעשות אחרת? איך אני יכולה לשנות. הבנתי שאם יש לי קושי עם עניין מסוים, במקום לבכות עליו ולהתבאס, אני רק צריכה לבדוק מה עלי לעשות כדי שזה ישתנה? מה אני צריכה לעשות כדי שמשהו יקרה. לא הוא. לא היא. אני.#מחוללים_שינוי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן