לפני כמה ימים העברתי סדנה איך לחולל את העסק שלך. הסדנה משלבת המון פרקטיקה יישומית עם האישי. האדם. אני מאמינה שככל שאדם יביא את עצמו לעסק, ככה הוא גם ירגיש טוב ויהנה (כן, חשוב ליהנות בעסק😊) והפלא ופלא, גם ירוויח הרבה יותר כסף.
אחת הנקודות שהעליתי וביקשתי מהמשתתפים לחשוב עליהם היא "מה מיוחד בך, שאם הוא לא היה, את.ה את לא היית את.ה" רוב המשתתפים היו בדממה. וואלה? זו שאלה שהם מעולם לא נשאלו ובעצמם, הם לא סגורים על זה.
אמרתי להם שנצא להפסקה, שיחשבו על זה ואם יש להם קושי, שירימו טלפון לכמה אנשים קרובים אליהם וישאלו את השאלה הזו.
כאשר הם חזרו מההפסקה, הם היו אחרים. אני חושבת שהניצוץ בעיניים והאור שיצא מהם היה תוצאה ישירה מהדיון והשיח שהיה להם עם החברים בחוץ ובינם לבין עצמם.
"אני אמפתית" // "אמרו לי שאני ביצועיסט" // "אני אדם מאוד מפרגן" // "אני רואה את התמונה הרחבה ובו בעת את הפרטים הקטנים" // "אני מקלילה מצבים מורכבים" // "כשאני מאמין במשהו אני סוחף" היו חלק מהתשובות שקיבלתי.
למה זה חשוב?
שמעתי פעם משפט מהמם שאמר רבי נחמן מברסלב “היום בו נולדת הוא היום בו הקדוש ברוך הוא החליט שהעולם הזה לא יכול להתקיים בלעדייך” ברור שיש לכל אחת ואחד מאיתנו מקבץ רחב ומגוון של יכולות, כישורים, עוצמות, היסטוריה ונקודות מבט מיוחדות שהופכות אותו למי שהוא. אבל ברגע שאנחנו מביאים לעסק שלנו את "המשהו" שלנו, הפורטה המיוחד, אז העסק, הלקוחות שלנו ואנחנו, ניתרם באופן מיוחד.
אז מה מיוחד בך, שאם לא היה, את לא היית את?
שתפי אותי ואם את לא יודעת, תייגי חבר.ה שיספרו לך

בחופש הגדול, בדיוק כשהגעתי לגיל המופלג 14 😊 "פיטרתי" את כל החברות והאנשים שלא עשו לי טוב. כל אלו שהתלוננו בלי סוף, אלו שרצו להחליש או להקטין אותי, אלו שדאגו לומר לי ש"אין לי סיכוי" או מה שאני עושה לא ייצא וציניות כלפי ובכלל מעולם לא הדליקה אותי.

ממרום גילי אני נדהמת שזה מה שחשבתי ועשיתי בגיל כל כך צעיר.
גיל 14 עבורי, היה גיל בו התחלתי לגבש את עצמי והזהות שלי. הבנתי שיש יותר ממה שאני חווה ורואה בבית. קראתי ספרים ונחשפתי יותר ויותר לכל מה שקשור לנפש האדם.
הבחירה החופשית, וודאות מול אי וודאות, פחד, חלומות, רצונות, שינוי היו תכנים שעניינו וריתקו אותי. זו כנראה הסיבה העיקרית שהעבודה שלי היא התחביב שלי והמשך ישיר לרצף חיי והסיבה שיצרתי את דרך "המחולל".

"תוכן מרעיש" קיים כל הזמן מסביב. הוא מגיע מהמדיה, מהחדשות, מאנשים ובכלל הוא חלק מהיום יום. אני הבנתי שככל שאחשף יותר ויותר לאנשים מעוררי השראה, תוכן ואנשים בעלי גישה חיובית ומעצמים, ככה ההשפעה שלהם טובה ונכונה עבורי. כאשר היה לי קשה, באו אלי חברותיי הנפלאות עודדו ורוממו אותי. אני רוצה לחשוב שתמיד הייתי גם אני כר תומך ומחזק.

החשיפה והאינטראקציה עם אנשים שירימו לכם, פתיחות הלב, קבלה וחוסר שיפוטיות לוקחת קדימה וגבוה. שדה חדש של אפשרויות מתקיים וההזדמנויות כבר אינן שקופות, הן הופכות להיות גלויות ותכליתיות.

ראש ולב פתוחים למידע, אנשים וסיטואציות רק יעשירו וירחיבו.
אני רוצה בכל יום לדעת ולהכיר עוד.

מה איתך?
איך את רואה את הדברים?
מעניין אותי לשמוע אותך❤

לחולל קלילות
בימים כאלו, כשמתחילה תנועה של אינטנסיביות, מילה אחת צפה מעלי "קליל".
אני אומרת לעצמי "קחי את הדברים בקלילות. זה רגע בזמן. לנשום ולהקליל. לנשום ולהקליל"

אני חושבת על עצמי, אם הייתי עכשיו ילדה, איזה איכות הייתי מכניסה לרגע הזה?
זה תמיד משהו אחר.
פעם לעשות צחוקים, פעם לדבר עם חברה או אמא, פעם זה לשמוע מוזיקה בפול ווליום.

אני מבינה שבסוף, החיים, זה מה שעושים איתם.
וקלילות?
זו תנועה מרפרפת. לא מתאמצת. פשוטה.
זו היכולת לנוע בחופשיות עם קריצה.

יש לנו נטיה להכביד דברים, לראות מצבים וסיטואציות, שיכולים להיות פשוטים, כדבר כבד ומכביד.
הטיפ שלי:
תשאלי את עצמך:
🦋מה בחיים שלי מבקש ממני להכניס יותר קלילות?
🦋איך אני יכולה להקליל את הסיטואציה שאני נמצאת בה?
🦋מה אני ארוויח אם אמשיך להתנהג בכבדות?
🦋מה אני ארוויח, אם אכניס את הקלילות?

התשובות שתתני לעצמך, הן תמיד הטובות ביותר!

מה את חושבת על הקלילות?
איך את מקלילה מצבים וסיטואציות?