#פרופורציה, #מידתיות, היא שם המשחק כאשר אנחנו נמצאים בתקיעות שמקורה בפחד או לחץ. כשאני נמצאת באיזשהי #סיטואציה שאני תקועה בה ונמצאת באיזושהי בעתה, #פחד, #לחץ, אני מחפשת אדם שאני סומכת על דעתו לדבר איתו על זה. כאשר אני מדברת על זה עם אדם נוסף, קורים ארבעה דברים: 1. כאשר אני ממללת את המחשבות והרגשות שלי, הסטרס והלחץ שלי מתחילים לרדת. הוצאתי אנרגיה (מחשבות ותחושות) החוצה. כבר התחלתי לנקות לעצמי את הסיסטם.2. העניין מתחיל טיפה להתבהר ולרוב אני מבינה שהעניין, שעד אז היה רק במחשבות שלי, הוא לא כזה נורא ואני מתחילה לקבל פרופורציות.3. כשאני מדברת "על זה" אני מתחילה לראות איך אני יכולה לפתור את זה. פתאום נפתחת לי מניפה של תוכן רלבנטי של עשיה מגוונת של פתרונות ותשובות.4. אם עד עתה לא התקיימו כל מה שציינתי עד כה, האדם שאני נמצאת מולו, עוזר לי להבהיר דברים ולקבל פרופורציות.אם אין לי זמן לדבר עם אדם נוסף, אני פותחת #TED ורואה סירטון שמדבר על העניין וזה ישר נותן לי פרופורציות ומעניק לי תשובות וערך רב.ומה איתך?מה עוזר לך לקבל פרופורציות?#מחוללים_שינוי#מחוללים_פרופורציות#שאלת_השבוע
השינוי הוא הדבר הקבוע שיש
יש אנשים שמפחדים מהמילה "שינוי".
היא מלחיצה אותם, מרתיעה ולפעמים אפילו ממש משתקת. ויש אנשים שמתים על שינוי.
אבל מה לעשות, שינוי הוא הדבר הקבוע ביותר שיש.
כולנו משתנים בכל יום. בין אם אנחנו מרגישים את זה ובין אם לא. אנחנו משתנים פיזית, מנטלית, רגשית ותודעתית.
יש משפט באליסה בארץ הפלאות בו היא אומרת (בתרגום חופשי) "אני לא יכולה לחזור לאתמול, כי אתמול הייתי אדם אחר". והיא צודקת כמובן. אנחנו לא יכולים לחזור אחורה אחד לאחד, כי מה שאנחנו מבינים היום, לא בהכרח הבנו אתמול.
בכל יום שעובר, אנחנו חווים ומבינים תוכן בצורה קצת שונה. אנחנו מרגישים קצת אחרת ואוהבים אנשים ודברים אחרת ולכן הרגשות שלנו משתנים והמעשים שאנחנו עושים, משתנים בהתאמה.
אין מה להילחץ משינוי. גם אם נפחד וגם אם לא, הוא קורה.
"ואף על פי כן, נוע תנוע" (גלילאו גליליי)
