השבוע הרגשתי שאני מתהלכת בתוך מרק סמיך.
היה חםםם והאוויר היה לח עד רטוב ועמד. לא יכולתי לשאת את התחושה והרגשתי ליטרלי שאני מתבשלת.
רק לפני שבועיים היו שיטפונות קיצוניים במערב גרמניה, בלגיה והולנד שגבו מ165 אנשים את חייהם ו1,300 איש עדיין נעדרים. ימים ספורים קודם הבעירו שריפות ענק את סיביר, עם טמפרטורות היסטוריות של כ-35 מעלות באזורים ליד החוג הארקטי וכמה ימים קודם, מתו מאות אנשים בגלל גל חום במערב ארה"ב וקנדה שהביא לאזורים קרירים טמפרטורות קיצוניות של 45 מעלות כשב12 מדינות בארה"ב השתוללו שריפות ענק.
מהצד השני העשור האחרון הוכתר כעשור ששבר שיאי חרדה, דיכאון, התאבדויות ומחלות אוטואימוניות.
טבע האדם הוא חלק בלתי נפרד מהטבע הכללי.
יש קשר ישיר ביננו לטבע ובין הטבע אלינו.
אנחנו לא מאוזנים ולא בטוב והטבע לא מאוזן ולא בטוב.
אנחנו משפיעים ומושפעים אחד על ומהשני. זוהי נדנדה שהחלה לצאת משליטה.
אבל זה עדיין לא מאוחר.
אם נפריד פסולת, נמחזר, נשתמש פחות בפלסטיקים, נצרוך הרבה פחות, נקנה יותר יד שניה, נחסוך בחשמל ובדלק, נטוס פחות, לא נשפוך פסולת לים, נצמצם את גזי החממה, נשתול עצים, נכבד את הטבע מצד אחד ומהצד השני לא נשפוך למיינד שלנו ג'אנק, נצמצם את האנשים הרעילים שנמצאים לידינו ונהיה פחות רעילים לאחרים ולעצמינו, נשתול חיוביות ואהבה לעצמינו ולאחרים נוכל להציל.
את הטבע. ואותנו.
אז מה עלייך לחולל השבוע ובכך תעזרי לטבע ולעצמך?
הכל נגדי
אין סיכוי שאני אצליח בעסק אם אני אמא
פראיירים לא מתים, רק מתחלפים
בשביל כסף צריך לעבוד קשה
אלו הן רק חלק מאמונות מעכבות ותוקעות.
האמת היא, שאין אמת אבסולוטית. אם החלטת להאמין במשהו, זה אמיתי. בשבילך.
אבל מה עושים?
אחד הכלים לשבור אמונה שלא מייטיבה היא לייצר ספק.
כשיש ספק במודעות, אנחנו מבינים שהמחשבה שלי לא בהכרח "האמת".
אז מה עושים?
כשאתם נמצאים בסיטואציה וחושבים על תוכן מחליש כמו "אין מצב שאני אצליח", אצלי זה לא יעבוד" או "אני בחיים לא אצליח לעשות הרבה כסף", צריך לשאול שאלה אחת פשוטה:
"למה?"
למה אין מצב שמשהו שאני רוצה לא יקרה לי? או למה אני לא אצליח לעשות הרבה כסף?
התשובה שלך תהיה: "כי אני _______"
יופי, כאן נמצאת האמונה המגבילה שלך.
אפשר לקחת את האמונות האלו שבנקודת הזמן הזו נמצאות אצלך (לא נולדת איתם הרי והן יכולות להשתנות כל הזמן) ולבחון אותן אל מול המציאות.
האם הן נכונות?
באמת נכונות?
האם זו אמונה שלך או של מישהו אחר?
עליך לעורר ספק אל מול האמונה שיצרה אצלך ספק לגבי ההצלחה שלך.
אם יש ויש עניין בלשנות אותה, אחת הדרכים (יש לי הרבה דרכים לעשות זאת) אבל אחת מהן היא למצוא אמונה אחרת שתחליף אותה, כי בטבע אין וואקום.
אז
היא צריכה להיות אמונה שמדליקה אותך, חיובית, שיוצרת אצלך רטט רגשי בגוף. בכלל לא חשוב כרגע שאנחנו לא מאמינים לזה. חשוב לרשום את האמונה בגוף ראשון ובזמן הווה.
למשל: "אני מצליחה", "אני מעולה במה שאני עושה, "אני יודעת"
שנני את אותה הצהרת אמונה 40 פעמים במהלך היום, במיוחד לפני שאת הולכת לישון או כאשר את קמה בבוקר. עשי זאת למשך 30 יום.
אם יש לך ספק, את לא סגורה לאיזו אמונה חדשה לשנות, בא לך לעשות את זה עם עוד א.נשים, תגיבי לי. את תתביישי, נצלי את הפלטפורמה ואעזור לך בכיף.
אז איזו אמונה תוקעת בא לך להעיף מהחיים שלך?
בחופש הגדול, בדיוק כשהגעתי לגיל המופלג 14 😊 "פיטרתי" את כל החברות והאנשים שלא עשו לי טוב. כל אלו שהתלוננו בלי סוף, אלו שרצו להחליש או להקטין אותי, אלו שדאגו לומר לי ש"אין לי סיכוי" או מה שאני עושה לא ייצא וציניות כלפי ובכלל מעולם לא הדליקה אותי.
ממרום גילי אני נדהמת שזה מה שחשבתי ועשיתי בגיל כל כך צעיר.
גיל 14 עבורי, היה גיל בו התחלתי לגבש את עצמי והזהות שלי. הבנתי שיש יותר ממה שאני חווה ורואה בבית. קראתי ספרים ונחשפתי יותר ויותר לכל מה שקשור לנפש האדם.
הבחירה החופשית, וודאות מול אי וודאות, פחד, חלומות, רצונות, שינוי היו תכנים שעניינו וריתקו אותי. זו כנראה הסיבה העיקרית שהעבודה שלי היא התחביב שלי והמשך ישיר לרצף חיי והסיבה שיצרתי את דרך "המחולל".
"תוכן מרעיש" קיים כל הזמן מסביב. הוא מגיע מהמדיה, מהחדשות, מאנשים ובכלל הוא חלק מהיום יום. אני הבנתי שככל שאחשף יותר ויותר לאנשים מעוררי השראה, תוכן ואנשים בעלי גישה חיובית ומעצמים, ככה ההשפעה שלהם טובה ונכונה עבורי. כאשר היה לי קשה, באו אלי חברותיי הנפלאות עודדו ורוממו אותי. אני רוצה לחשוב שתמיד הייתי גם אני כר תומך ומחזק.
החשיפה והאינטראקציה עם אנשים שירימו לכם, פתיחות הלב, קבלה וחוסר שיפוטיות לוקחת קדימה וגבוה. שדה חדש של אפשרויות מתקיים וההזדמנויות כבר אינן שקופות, הן הופכות להיות גלויות ותכליתיות.
ראש ולב פתוחים למידע, אנשים וסיטואציות רק יעשירו וירחיבו.
אני רוצה בכל יום לדעת ולהכיר עוד.
מה איתך?
איך את רואה את הדברים?
מעניין אותי לשמוע אותך❤
לחולל קלילות
בימים כאלו, כשמתחילה תנועה של אינטנסיביות, מילה אחת צפה מעלי "קליל".
אני אומרת לעצמי "קחי את הדברים בקלילות. זה רגע בזמן. לנשום ולהקליל. לנשום ולהקליל"
אני חושבת על עצמי, אם הייתי עכשיו ילדה, איזה איכות הייתי מכניסה לרגע הזה?
זה תמיד משהו אחר.
פעם לעשות צחוקים, פעם לדבר עם חברה או אמא, פעם זה לשמוע מוזיקה בפול ווליום.
אני מבינה שבסוף, החיים, זה מה שעושים איתם.
וקלילות?
זו תנועה מרפרפת. לא מתאמצת. פשוטה.
זו היכולת לנוע בחופשיות עם קריצה.
יש לנו נטיה להכביד דברים, לראות מצבים וסיטואציות, שיכולים להיות פשוטים, כדבר כבד ומכביד.
הטיפ שלי:
תשאלי את עצמך:
🦋מה בחיים שלי מבקש ממני להכניס יותר קלילות?
🦋איך אני יכולה להקליל את הסיטואציה שאני נמצאת בה?
🦋מה אני ארוויח אם אמשיך להתנהג בכבדות?
🦋מה אני ארוויח, אם אכניס את הקלילות?
התשובות שתתני לעצמך, הן תמיד הטובות ביותר!
מה את חושבת על הקלילות?
איך את מקלילה מצבים וסיטואציות?
אני? מחוללת השראה?
מתרגשת ממש ש"המחולל" וקלפים מחוללי שינוי הגיעו ל"לאשה".
תודה ענקית ליעל גרטי על ההמלצה, לציפי רומן על הכתבה המפרגנת והמקסימה
ולצלם המדהים מאור אמבום